יום שני, 9 ביולי 2012

מאבאלון לאוורי ובדרך לא מעט ממתקים


יום 24, מאבאלון לאוורי, דרך אוקזר, מונטרו ומורט-סור-לואן, 9/7/2012


הדיון היומי :  כביש מהיר או כבישים צדדיים ? וכרגיל מחליטים להתחיל בצדדיים וכשיימאס, לעבור למהיר. טוב, אז לא נמאס, ההיפך :  ככל שמתקדמים התיאבון הולך ומתגבר, לבלוע עוד נופים, עוד כפרי-בונבוניירה מלוקקים ומטופחי-עציצים, עוד שדה ירוק, ואחד שכבר נקצר, עוד גשר, עוד נחל, עוד מרחבי-אינסוף של ירוק וצהוב ושדות פרחים, סגול-לבנדר, צהוב חרדל, וכתום פרגים (כן, כאן הם כתומים), ובתים עם גגות שפיץ, עגולים ומשולשים ומרובעים, מאבן ומעץ ומלבנים, כפרים על צלע הר או בעמקים ירוקים,גלגלי חציר גדולי מידות, שדרות עצים תמירים משני צידי הכביש, לאורך קילומטרים, והעין אינה שבעה.   אולי הידיעה שמחר כל זה מגיע לסיום, עם ההגעה לפריז, מגבירה את הרצון לספוג עוד ועוד מראות קסומים, ללכת לאיבוד בתוך המרחבים, אולי.





ואם רואים בדרך דוכן לממכר דובדבנים, אז אפשר להתעלם ממנו ? ודאי שלא.


ידידנו ומדריכנו לענייני מקומות בלתי ידועים, מויש, ממליץ על מקום נחמד לביקור ,     Moret Sur Loing , אני לא ממש סגור על איך מבטאים את זה, אבל בדרך אנחנו עוברים באוקזר, במונטרו, בכפרים ובעיירות ששמם בקושי מופיע במפה, אך מתחרים זה בזה בחן, בטיפוח ובצורות המשונות של הבתים, הגשרים והכנסיות, ובהרכבים הצבעוניים של הפרחים בעציצים, בגינות ובאדניות.



מגיעים ל-Moret המוזכרת לעיל, ומוקסמים מיפי המקום. התמונות ידברו, אנחנו נותרנו אילמים, זה די טבעי שבסוף המסלול נגמרו לנו כבר כל הסופרלטיבים.






גברת לא ממש צעירה, אולי מדור המייסדים של העיירה, עומדת שעות על גדת הנחל ודגה דגים (או לפחות מנסה),

 קייקיסטים נועזים מתרגלים שייט אתגרי ליד הסכר שלמרגלות הגשר,



ילדים וכלבים משתכשכים במים, ושלווה, שלווה, שלווה ויופי בלתי נגמר מסביב. ממש כמו אצלנו.




הגיע הזמן להתעורר ולצאת לדרך. רותמים את הסוסים ונוסעים לאוורי, בדרך קופצים לביקור קצר ברחוב הראשי של פונטנבלו, מזכרת לפעם הקודמת שהיינו שם. 


 באוורי הג'י פי אס קצת מזייף בזיהוי הכתובת, אבל המקומיים עוזרים לנו למצוא את מלון חפצנו. א-גוש ואדרואה, ואיך אומרים רמזור בצרפתית ? מגיעים.
הפתעה נעימה בקבלה במלון : פקידת קבלה דוברת עברית !  לַאוּרה, ארגנטינאית שהיתה כמה שנים בקיבוץ בארץ, נישאה שם לבחור צרפתי ועכשיו הם גרים כאן עם שלושת ילדיהם וטוב להם. נעים לנהל שיחה בלי להאבק באנגלית של הצרפתים. תחושת בית.


סיור קצר בסביבה, ארוחת ערב במלון, וצריך להתארגן, כי מחר חוזרים די מוקדם לפריז.
עירית מתקשרת, היא בפריז. אולי ניפגש מחר, איזה יופי !
לילה טוב. 

עוד תמונות נמצאות כאן :  https://picasaweb.google.com/avial111/224

אין תגובות:

פרסום תגובה